החיים המודרניים מזמנים לא פעם סכסוכים, חילוקי דעות או מתחים בין אנשים. אך כאשר חציית הגבול הופכת להתנהגות מאיימת, מטרידה או חוזרת על עצמה בצורה שפוגעת בתחושת הביטחון של אדם – החוק מתערב. אחד הכלים שמערכת המשפט בישראל מפעילה לצורך כך הוא עבירת הטרדה מאיימת. מדובר בעבירה פלילית חמורה, אשר נועדה להגן על הפרט מפני פגיעה בשגרת חייו, ברגשותיו ובתחושת הביטחון האישי שלו, גם מבלי שנעברה כל אלימות פיזית בפועל.
הגדרת העבירה לפי החוק
הטרדה מאיימת (סטוקינג) מוגדרת בחוק למניעת הטרדה, תשס”ב-2001. לפי החוק, מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית שנעשית מתוך כוונה להטריד, לפגוע בפרטיותו של אדם או לגרום לו לחשש מפגיעה בו, בסביבתו או ברכושו. ההטרדה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות: מעקבים, פניות חוזרות, שליחת מסרים מאיימים, פרסומים פוגעניים, נוכחות פיזית מטרידה בקרבת מקום עבודתו או מגוריו, ואף ניסיונות ליצור קשר באמצעות צדדים שלישיים בניגוד לרצונו של הנפגע. אחת הסיבות לכך שעבירת ההטרדה המאיימת נחשבת לרגישה במיוחד, היא העובדה שלעיתים קרובות הפוגע פועל בצורה שנראית לכאורה לגיטימית או שולית – אך בפועל היא יוצרת אפקט מצטבר שמוביל לתחושת פחד, אובדן שליטה וחרדה קשה אצל הקורבן.
כיצד מבחינים בין מטרד רגיל לאיום?
לא כל התנהגות לא נעימה או מטרידה מהווה בהכרח עבירה פלילית. החוק דורש שהמעשים יובילו לחשש סביר של הקורבן לפגיעה בו או בסביבתו, או שמדובר בפעולות חוזרות ונשנות שאין להן הצדקה סבירה. כך למשל, אם מדובר באדם שפונה פעם אחת למישהו בנימה קשה – לא מדובר בהכרח בעבירה. לעומת זאת, כאשר מדובר בפניות חוזרות, במסרים מטרידים שנשלחים מדי יום, או במעקבים מתמשכים, מתגבש דפוס שמצדיק את התערבות החוק. ישנם מקרים שבהם ההטרדה נעשית באמצעים טכנולוגיים – דרך הרשתות החברתיות, אפליקציות הודעות או שליחת מיילים. גם מקרים אלו, כאשר הם חוזרים ונשנים, עשויים להיחשב סטוקינג, במיוחד כאשר המסרים כוללים רמזים לאיומים, ביטויים משפילים או חדירה לפרטיות.
הטרדת איומים: כאשר המילים הופכות לסכנה
כפועל יוצא של הטרדה מאיימת, קיימת תת-קטגוריה הנקראת הטרדת איומים – כלומר, מצב שבו הפונה או המטריד לא רק משבש את שגרת חייו של הקורבן, אלא גם מביע כוונות אלימות, רמיזות מסוכנות או הבטחות לפגיעה. ההטרדה במקרה זה חוצה את גבול המותר, שכן היא אינה רק מטרד – אלא מהווה סכנה ממשית לתחושת הביטחון של האדם שמקבל את המסרים. למשל, אדם שמאיים שוב ושוב בפגיעה עצמית אם לא תינתן לו תשומת לב, או מאיים לחשוף מידע אישי מביך ברשת, או אדם שמופיע באופן לא צפוי ליד ביתו של אחר בלילה שוב ושוב – כל אלו יכולים להיחשב מקרים של הטרדת איומים.
הענישה הקבועה בחוק והשלכות נלוות
החוק קובע כי העונש על סטוקינג עלול להגיע לעד שלוש שנות מאסר. כאשר מתלוות לעבירה זו נסיבות מחמירות – כמו איומים ברצח, שימוש באמצעים טכנולוגיים להפצת תוכן פוגעני או עבר פלילי קודם – העונש עשוי להיות חמור עוד יותר. חשוב לציין שגם אם לא הוגש כתב אישום פלילי, בית המשפט יכול להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת, האוסר על הפוגע ליצור קשר, להתקרב לקורבן או לפנות אליו בכל דרך שהיא.
במקרים מסוימים ניתן לבקש סעד מיידי מבית המשפט במעמד צד אחד, כדי לעצור את ההטרדה באופן מיידי וללא צורך בהמתנה להליך משפטי מלא. כלי זה משמש לעיתים קרובות במקרים של אלימות במשפחה, איומים בין בני זוג לשעבר, או סכסוכי שכנים קשים.
בכל מקרה שבו יש חשש שהאדם חווה הטרדה מאיימת מחייב בירור מקצועי, הגשת תלונה מתועדת, ובמידת הצורך – פנייה לערכאות משפטיות. לפרטים נוספים בנושא ולקביעת שיחת ייעוץ ניתן לפנות אל משרד עו”ד בסרגליק ושות’ ישירות דרך האתר.
