להליך משמעתי השלכות קשות ביותר אשר לעתים אף מרחיקות לכת; בכוחו לגדוע מסלול של לימודים אקדמאים. הוא יכול להוביל לפיטורים מעבודה ואף לחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, להוביל להרחקה של אדם ממפעל חייב, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב. בשל ההשלכות הפוגעניות ביותר והקשות מנשוא האלו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבדיקה המשמעתית, הבירור או החקירה, במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים. יתרה מכך, אין כל ספק שחובה לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי. 

כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

קיימת משמעות גדולה לכך שעו”ד בסרגליק ילווה את ההליכים, לאור נסיונו הרב, הבנתו המשפטית, ויכולתו להשפיע הן על ניהול התיק והן על הענישה הסופית, ככל שחלילה ידרש עונש.

בעלי מקצוע רבים, במיוחד בשוק החופשי, כפופים לדין המשמעתי, במסגרת מקום עבודתם.

במסגרת מקומות אלו, נקבעים סדרים מסויימים, הקובעים, האם וכיצד יש להעמיד לדין משמעתי, מה יחשב כעבירת משמעת, כיצד יבדקו את התוכן של עבירת המשמעת, והאם העבירה תובא לדין משמעתי.
ככל שאדם מובא לדין משמעתי, דינים ספציפיים קובעים הן את הרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לדין משמעתי, את סדרי הדין, את ניהול ההליך ואת הענישה.

הרשעה בהליך פלילי, בד”כ תוביל להליך משמעתי, במיוחד כשמדובר בהרשעה שיש עימה קלון או שהינה בהקשר תחום העיסוק של המורשע.
משרד עורכי הדין אייל בסרגליק, מייצג מזה עשרות שנים, בהליכי משמעת ואתיקה מקצועית כאחד מהתחומים המרכזיים שבמשרד, בצד הייצוג בפלילים, מעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
כחלק מהייצוג, עו”ד בסרגליק מכין את הנחקר להליך או לבירור המשפטי, מעניק יעוץ וליווי משפטי בכל שלבי החקירה והדין המשמעתיים. קיימת משמעות רבה לכך שעו”ד בסרגליק עם נסיונו הרב ילווה את ההליך.

לעיתים, אנו ממירים במסגרת הסדר עונשי תיק פלילי להליך משמעתי, או כשהפרקליטות סבורה שאין מקום לנקוט בהליך פלילי ומעבירה להליך משמעתי.

בכל מקרה, ההליכים יכולים לקרות במקביל: הרשעה או זיכוי בפלילים, יכולה עדיין לגרום לכך שיתנהל הליך משמעתי או ההפך.
בנוסף, מעבר לעבירות המשמעת הייחודיות לכל תחום עיסוק, קיימים נושאים נוספים הכלולים בדין המשמעתי:
 
בין היתר:
ניגוד עניינים
אתיקה מקצועית
התנהגות שאינה הולמת
התנהגות שלא מאפשרת למעסיק המשך ההעסקה, בשל הפגיעה באמון המעסיק.
קיימים מגוון אמצעי משמעת, שניתן לגזור בדין המשמעתי, כלפי מספר גורמים שונים:
 
דין משמעתי בצבא:
עו”ד בסרגליק, ייצג מאות חיילים, קצינים ומפקדים מכל הדרגות, הן בסדיר והן בקבע, בהליכים משמעתיים בצבא. קיימת משמעות גדולה לכך שעו”ד בסרגליק ילווה את ההליכים, לאור נסיונו הרב, הבנתו המשפטית, ויכולתו להשפיע הן על ניהול התיק והן על הענישה הסופית, ככל שחלילה ידרש עונש.
עו”ד בסרגליק נותן ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור על מנת למנוע הגשת כתבי אישום והמרתו להליך משמעתי או במקרים שבהם יש רצון אף למנוע הליך משמעתי.
דוגמא לכך ניתן לראות בייצוג שייצג עו”ד בסרגליק את ה”חייל היורה” אלאור אזריה בהליכים הפליליים והמשמעתיים בעניינו.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001143086
 
בין העונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא:
קצין שיפוט רשאי לגזור על חייל, עונש שונה בהתאם לסוג העבירה, נסיבות ביצוע, הדרגה וסוג האירוע:
מחבוש – מותנה או בפועל.
ריתוק.
התראה.
נזיפה.
נזיפה חמורה.
קנס.
הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון. 

יעוץ משפטי לשוטרים בכל הנוגע לעבירות משמעת ומייצג שוטרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם)
תלונה כנגד שוטר על עבירת משמעת, בפרט אם מדובר בתלונה שעניינה שימוש בלתי סביר בכח או תלונה המקימה חשד לעבירה פלילית, עלולה לגרור השלכות מרחיקות לכת על השוטר, על המשך שירותו ועל עתידו. יש חשיבות אקוטית לכך, ששוטר הניצב מול תלונה על עבירת משמעת יקבל, כבר בשלב הראשוני, ייעוץ משפטי ויעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת,אשר יבהיר לו את המצב המשפטי שלו, ויבנה קו הגנה ענייני ונכון, ויפעל לסיים את ההליך במינימום נזק עבור השוטר בנסיבות העניין.

ככל שמתגבשת כוונה להשעות שוטר, או לפטרו בהליך שימוע מינהלי מול המפכ”ל (או גורם שהוסמך מטעמו) השוטר לא נמצא בעמדה להתגונן בגפו ועליו להעמיד ייצוג משפטי שייצג אותו במקצועיות,בנאמנות ובמסירות.
עו”ד בסרגליק, עוסק בתחום זה כתחום עיסוק מרכזי.
עו”ד בסרגליק ייצג את סמפכ”ל המשטרה, ניצב אילן פרנקו בוועדת זיילר
בהצלחה רבה.
ראה: https://www.news1.co.il/Archive/001-D-111094-00.html

בין היתר, עו”ד בסרגליק מכין שוטרים לפני חקירתם, ומעניק לשוטרים יעוץ משפטי וליווי משפטי בכל שלבי החקירה או הבירור המשמעתי כמו גם, מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם) כמו גם, מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליך מנהלי בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל וזאת ללא קשר ליעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש ובתיקים פליליים.

שוטרים, ובכלל זה שוטרי משמר הגבול בשירות חובה ובמילואים, כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בפני קצין שיפוט או בפני בית הדין למשמעת.

חוק המשטרה, תשס”ו – 2006, בתוספת הראשונה לחוק, מונה את רשימת עבירות המשמעת של שוטרים. בין היתר: התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה; התרשלות במילוי התפקיד; שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכח תפקיד; אי מילוי הוראה מהוראות פקודת משטרת ישראל; לצד “עבירות סל” אלו ונוספות, מצויה שורה ארוכה של עבירות משמעת ספציפיות.

אחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת לא גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה, וניתן לנקוט בהליכים משמעתיים נגד שוטר אף אם הורשע או זוכה בשל אותו מעשה בבית משפט בהליך פלילי. כך למשל, על אירוע של שימוש בלתי סביר בכח עלול השוטר לעמוד לדין פלילי באשמת תקיפה וגם יינקטו נגדו הליכים במישור המשמעתי.

לעתים, עניין שהחל מלכתחילה כתלונה פלילית למח”ש, יועבר להמשך טיפול במסלול המשמעתי. כשמח”ש מחייב את מחלקת המשמעת להעמיד לדין משמעתי. בעבירות אחרות, מוסמכת מח”ש להמליץ למחלקת משמעת במשטרה על העמדת שוטר לדין משמעתי
איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש עימה קלון, ולא פוטר – יושעה.
חשוב לדעת, כי לשוטר שיש כוונה לפטרו או להשעותו עומדת זכות שימוע. במסגרת השימוע תינתן לשוטר זכות טיעון והזדמנות לשכנע שלא לנקוט כנגדו בצעד של פיטורין, או השעיה.
השוטר רשאי להיות מיוצג בשימוע על ידי עורך דין מטעמו.

שוטר יכול להיות מועמד בלדין משמעתי באחד מהדרכים הבאות:
הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת או דן יחיד.
העברת התלונה ליחידה לטיפול בתלונות הציבור במטה הארצי של המשטרה (ית”ץ).
הליך מנהלי בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.ככל שתחליט מחלקת המשמעת במטה הארצי להעמיד שוטר לדין משמעתי, יוגש נגד השוטר כתב אישום לבית הדין למשמעת וייקבע דיון.
בהליך זה, עומדת לשוטר הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו. השוטר רשאי להתייעץ עם עורך דין ולהתכונן להליך המשמעתי.
 
הליכים משמעתיים כנגד סוהרים בשירות בתי הסוהר
בהתאם להוראות פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל”ב-1971 (להלן – “פקודת בתי הסוהר”), כפופים סוהרים המשרתים בשירות בתי הסוהר (שב”ס) לדין משמעתי.
עו”ד בסרגליק מייצג סוהרים, בעבירות משמעת שביצעו או בוצעו כלפיהם.
כלפי סוהרים, יש סמכויות ענישה שונות ודיני התיישנות ייחודים בבית הדין למשמעת. עו”ד בסרגליק מייצג גם בפני בית הדין לערעורים של שב”ס, וגם ברשות ערעור שמוגשת בפני בית המשפט המחוזי, על פסק דין של  בית דין לערעורים של שב”ס:
 בהתאם להוראות הפקודה, ניתן להעמיד סוהר הן לדין משמעתי והן לדין פלילי בגין אותו מעשה, וניתן לנקוט נגדו הליכים משמעתיים, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה בהליך פלילי (סעיף 109 לפקודה).
תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ”ט-1989 מסדירות ביתר פירוט את סדרי הדין בהליכים משמעתיים כנגד אנשי שב”ס.
קיימת משמעות גדולה לכך שעו”ד בסרגליק ילווה את ההליכים, לאור נסיונו הרב, הבנתו המשפטית, ויכולתו להשפיע הן על ניהול התיק והן על הענישה הסופית, ככל שחלילה ידרש עונש.
 
דוגמאות:
תיק הסוהרת מצלמון:
https://www.mako.co.il/news-law/2020_q3/Article-012e4515b80b371027.htm
https://news.walla.co.il/item/3376937
https://www.israelhayom.co.il/article/785477
 
 
בהתאם להוראות סעיף 110יב לפקודת בית הסוהר:
סוהר שהוא נאשם, מערער או משיב בדיון לפני בית דין משמעתי של שב”ס, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין.
מנגד, סוהר שהוא נאשם, משיב או עורר בדיון משמעתי לפני דן יחיד, אינו רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין (יחד עם זאת, עורך דין יכול להכין את הסוהר לדיון המשמעתי ולהעניק לו ייעוץ משפטי ביחס להליך, אף אם מדובר בהליך משמעתי בפני דין יחיד.עו”ד בסרגליק מייצג גם בהליכי השעיה כנגד סוהרים בשב”ס, בהתאם להוראות סעיף 80 (ג) (2) לפקודת בתי הסוהר, רשאי נציב שב”ס להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה, או שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה פלילית או עבירת משמעת.  יחד עם זאת, לא יושעה סוהר בכיר, וסוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר, אלא באישור השר.
ככל שהושעה סוהר, מחייבת הפקודה את הנציב לבחון את ההשעיה “מזמן לזמן”. 
 
אנשי שב”כ ומוסד:
עו”ד בסרגליק מייצג אנשי שב”כ ומוסד בהליכים משמעתיים.
כמו גם אנשי שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.
 
אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה:
עו”ד בסרגליק נותן ייעוץ משפטי בחקירות המתנהלות על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, ונותן ייצוג בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה וערכאות ערעור.
בין היתר, עו”ד בסרגליק מייצג בהליכי שימוע לגבי השעייה או הערה זמנית לעבודה אחרת. כמו כן, בהליכים המתנהלים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בעקבות הגשת כתב תובענה על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
כמו כן עו”ד בסרגליק מייצג, בכל מקרה בו מוגש כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר, ומונע בהמון מקרים את השעייתו.
כמו כן בהגשת כתבי תובענה שהוגשו לאחר הליך פלילי, הרשעה פלילית או הגשת כתב אישום.
ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
התראה;
נזיפה או נזיפה חמורה;
הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; 
העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; 
פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד. 
קיימת משמעות גדולה לכך שעו”ד בסרגליק ילווה את ההליכים, לאור נסיונו הרב, הבנתו המשפטית, ויכולתו להשפיע הן על ניהול התיק והן על הענישה הסופית, ככל שחלילה ידרש עונש.
 
אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה.
עו”ד בסרגליק, שימש בעבר כמייצג בוועדות משמעת עוד בהיותו סטודנט, בקריה האקדמית אונו. בהמשך כחלק מהסגל שם, שימש אף כחלק מוועדות משמעת.
עו”ד בסרגליק מייצג עשרות שנים, סטודנטים בדין המשמעתי במוסדות להשכלה גבוהה.
עו”ד בסרגליק ייצג באינספור פרשיות של העתקות מבחנים, עבודות ועשה זאת בהצלחה רבה.
ראה: ynet.co.il/articles/0,7340,L-5306864,00.html
קיימת משמעות גדולה לכך שעו”ד בסרגליק ילווה את ההליכים, לאור נסיונו הרב, הבנתו המשפטית, ויכולתו להשפיע הן על ניהול התיק והן על הענישה הסופית, ככל שחלילה ידרש עונש.
אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:

נזיפה.
פסילת קורס או בחינה או עבודה.
איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה. 
קנס כספי.
ענישה על תנאי.
פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.
מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים. 

עורכי דין – דין משמעתי ואתיקה מקצועית
על מנת לעסוק במקצוע עריכת הדין בישראל נדרשים השכלה גבוהה במשפטים, תקופת התמחות מעשית ועמידה בבחינות לשכת עורכי הדין. ללא תנאים אלו, לא ניתן להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין, הגוף הסטטוטורי המאגד את כלל עורכי הדין בישראל. משלב היותך מתמחה ובוודאי בשלב קבלת רשיון עריכת הדין, עורכי הדין מחויבים לנהוג על-פי כללי האתיקה שקבעה הלשכה, שמטרתם לשמור על כבודו ועל רמתו של המקצוע. עורך דין המפר את כללי האתיקה, או פועל באופן שאינו הולם את כבוד המקצוע – עלול למצוא עצמו נידון בדין משמעתי של לשכת עורכי הדין, ולעמוד בפני סכנה של שלילת רישיונו לעסוק בעריכת דין.

כללי האתיקה קובעים כי עורך הדין יספק ללקוחותיו שירות מקצועי, מהימן וללא ניגוד אינטרסים ועליו להימנע, מלקחת על עצמו תיקים שבמסגרת הטיפול בהם הוא עלול לחרוג מדרישות אלו.  לעו”ד מגבלות נוספות שכוללות שמירה על מקום קבלת הלקוח וכבוד המקצוע, פרסומת מותרת ואסור, ללי האתיקה מחייבים כידוע את עורכי הדין לשמור על יחס מכובד בפנותם לבית המשפט.

 תלונה על אופן התנהלותו המקצועית של עורך דין מופנית לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (בהתאם למחוז שבו חבר הנילון). לעתים במסגרת הטיפול בתלונה נדרש המתלונן לחתום על תצהיר לאימות פרטיה. ועדת האתיקה בדר”כ דורשת את תגובתו בכתב של הנילון. אם החליטה הוועדה שהתלונה מוצדקת, היא תגיש קובלנה נגד עורך הדין בבית הדין המשמעתי המחוזי. אם החליטה ועדת האתיקה לגנוז את התלונה, יוכל המתלונן לפנות לוועדת האתיקה הארצית ולהגיש ערעור.

במקרה של הרשעה בעבירת משמעת בבית הדין המשמעתי, יכול בית הדין המשמעתי, לפסוק במסגרת ההליך עונשים שונים כגון קנס כספי, נזיפה, אזהרה ואף השעיית החבר מהלשכה עד 10 שנים. על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי ניתן לערער לבית הדין הארצי, ובהמשך ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, ועד לבקשת רשות לערעור בפני בית המשפט העליון.

 עו”ד בסרגליק שימש בעבר ומשמש בהווה במספר תפקידים בלשכת עורכי הדין, בין היתר יו”ר הפורום הפלילי הארצי, המשנה ליו”ר מחוז תל אביב, יו”ר הוועדה לעניינים פלילים של מחוז תל אביב והמרכז, סגן יו”ר הוועדה לעניינים פליליים של מחוז תל אביב והמרכז, וכיו”ר ועדות הקשר של לשכת עורכי הדין בקרית אונו, אור יהודה וגבעת שמואל. לנסיונו הרב רבוי השנים בייצוג בהליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין יש משמעות רבה.

קיימת חשיבות אקוטית, לקבלת ייעוץ משפטי לפני מתן תגובה או טרם הגשת תלונה לוועדת האתיקה, על מנת לבחון האם אכן בוצעו עבירות משמעת מצד הנילון ועל מנת לבסס באופן רציני את התרחשותן של ההפרות.
​לעורכי דין הסבורים כי הוגשה נגדם תלונה בלתי מוצדקת מומלץ להיעזר בעו”ד הבקיא באתיקה מקצועית על מנת שיסייע בהתמודדות המשפטי מול התלונה ובייצוג מול הערכאות השונות וכדי להתגונן מול טענות הלקוח, במידה ואתה עו”ד הנזקק לייצוג.
למתמחים אשר הורשעו בעבר בעבירות או שהוגשו נגדם תלונות- עו”ד בסרגליק ייצג עשרות רבות של מתמחים אשר הוגשו נגדם הליכים בעקבות הרשעה קודמת, הליך פלילי תלוי ועומד או תלונות שהוגשו נגדם בהצלחה רבה.

קיימת משמעות גדולה לכך שעו”ד בסרגליק ילווה את ההליכים, לאור נסיונו הרב, הבנתו המשפטית, ויכולתו להשפיע הן על ניהול התיק והן על הענישה הסופית, ככל שחלילה ידרש עונש. הידע העצום והנסיון של עו”ד בסרגליק בתחום האתיקה המקצועית, מאפשר לו להשיג את התוצאות הטובות ביותר בארץ, מבחינת הגנת עיסוקו של עורך הדין ומשלוח ידו, וכמו כן האפשרות של מתמחה להתמחות בעריכת דין ולקבל רישיון עריכת דין.

חנינה- משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה.
 
מקצועות עם רישוי המוסדרים בדין:
עו”ד בסרגליק נותן ייעוץ ומייצג בעלי מקצועות טעוני רשיון המוסדרים בדין, הן בהליכים פליליים והן בהליכים משמעתיי.
עו”ד בסרגליק מייצג בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, עו”ד, וטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלים תיקים, אדריכלים, מהנדסים, גננות וסייעות ועוד.
עו”ד בסרגליק ייצג בפרשת קפלן הרצפלד את ד”ר כגנסקי  בשימוע (סגירת תיק) בפרשיית הניסויים הרפואיים בבני אדם, היום מנהלת המערך הגריאטרי של קופת חולים כללית. עו”ד בסרגליק ייצג את רו”ח קובי בן גור בהליכים הפליליים והמשמעתיים בפרשת רשות המסים, ייצג את עו”ד אזוגי ואת עו”ד גלבוע (סגירת תיק משמעתי בהשעיה זמנית, ואי הגשת השעייה סופית) ובתיקים משמעתיים רבים וגם את מהנדס המזון ארתור פטחוב בהליכים משמעתיים מול משרד הבריאות, את יובל שרעבי מנהל אגף בינוי במחוז צפון בהליכים משמעתיים ועוד רבים אחרים.
כמו כן, עו”ד בסרגליק מגיש מטעם בעלי המקצועות החופשיים והרישוי אשר הושעו מעיסוקה בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה.
 
עובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה:
עו”ד בסרגליק מייצג בפני בתי הדין למשמעת של הרשויות המקומיות, בהליכים שבהם יש כוונה להשעות מעבודתם את עובדי הרשות או להעבירם לתפקיד אחר.